סלאמיס: חיי הציבור בתקופה הרומית והשינויים בראשית הנצרות

התחילו עם העיר והתקופה הנכונות

ההיסטוריה של סלאמיס מתחילה הרבה לפני השלטון הרומי. מייסדה על פי המסורת, טאוקרוס, מופיע בסיפור קדום הקשור לאירועים שלאחר מלחמת טרויה. מסורת זו אינה תיעוד ארכאולוגי מתוארך של ייסוד העיר. הקברים המונומנטליים שבין סלאמיס לאנקומי שייכים למאות השמינית עד השישית לפני הספירה, ולא לתקופה הרומית.

הבחנה בין הרקע הקדום לבין התקופות המאוחרות מקלה על הבנת מבני הציבור. גימנסיון או תיאטרון עשויים לשמר כמה שלבי בנייה ושינוי. האתר הנראה כיום הוא אפוא עדות לכמה תקופות, ולא תמונה מלאה של שנה אחת או של מפעל הבנייה של שליט יחיד.

מבני ציבור רומיים ופיתוח עירוני

לגימנסיון מקור הלניסטי ושינויים מן התקופה הרומית. הפלאיסטרה, חצר האימונים, שדרות העמודים והמרחצאות הסמוכים מספקים נקודת פתיחה להבנת המרחבים המשותפים בעיר. מחלקת העתיקות מתארת פסיפסים וציורי קיר בנושאים מיתולוגיים, חדרי הזעה, מתקני רחצה מחוממים ובתי שימוש. פרטים אלה מחברים את האדריכלות המונומנטלית לפעילות גופנית, לרחצה ולצורכי היומיום.

בניית התיאטרון החלה בימי אוגוסטוס והושלמה בימי טראיאנוס או אדריאנוס. קוטר האורכסטרה הוא 27.5 מטרים, ובמרכזה הוקדש לדיוניסוס מזבח שנקרא תימלה. על פי ההערכה הרשמית, התיאטרון הכיל כ־15,000 צופים. בשורות התחתונות שרדו רק מושבים מקוריים מעטים מאבן גיר, ולכן אין לראות במראה הנוכחי מבנה עתיק שנשמר בשלמותו ללא שינוי.

בין הפסלים המתועדים מן המתחם נמנים אסקלפיוס, פרספונה וקלותו. הם ממחישים את נוכחותם של אלים ודמויות מן המיתולוגיה היוונית במרחב הציבורי של עיר מן התקופה הרומית. התיאור הרשמי מבחין בין ממצאים שנשארו באתר לבין אלה שהועברו למוזיאונים, אך אינו מספק רשימת תצוגה עדכנית. אזכור פסל בתולדות החפירות אינו מבטיח שאפשר לראותו כיום במיקומו המקורי.

עדויות לסלאמיס הנוצרית המוקדמת

צוות ארכאולוגי צרפתי מליון עבד בסלאמיס בין 1964 ל־1974. מחלקת העתיקות מונה בין התגליות מתחם פולחן ארכאי, מקדש יווני־רומי לזאוס, בית בד מן התקופה הנוצרית המוקדמת ובזיליקת קמפנופטרה. הממצאים שייכים לתקופות שונות; אין לתאר את כולם כרומיים או לקשור את כולם להופעת הנצרות.

הבזיליקה מעידה על פולחן נוצרי, ואילו בית הבד מוסיף לסיפור את הייצור והעבודה. יחד הם מרחיבים את התמונה מעבר למונומנטים דתיים. המקור אינו מבסס טענה שקמפנופטרה הייתה הכנסייה הקדומה ביותר באזור, ואינו מספק תאריך בנייה מדויק לכל מבנה.

מה כדאי לראות בשרידים

השוו בין תפקידי החללים במקום רק לספור מונומנטים. בגימנסיון ובמרחצאות שימו לב למעבר בין חצרות פתוחות לחדרים סגורים. בתיאטרון בחנו את היחס בין המושבים, האורכסטרה והמופע. בבזיליקה חשבו כיצד שימש המבנה לתפילה משותפת. כך מתבהר תפקידו של כל מבנה בחיי העיר.

זכרו שלוש הבחנות: ממצא מחפירה עשוי להיות כיום באוסף מוזיאלי; מבנה עשוי לכלול שחזור מאוחר; ושרידים סמוכים עשויים להשתייך למאות שונות. הבחנות אלה מעשירות את הביקור בלי להמציא סיפורים על תושבים מסוימים. לפני הביקור בדקו בנפרד את שעות הפתיחה העדכניות ואת אפשרויות הגישה לחלקי האתר.